|
|
 |
|
מין בבית העלמין
יצא בזמורה-ביתן ב-00. כולל נובלה וסיפורים שחלקם פורסמו קודם בעיתונים ואנתולוגיות. ארבעה סיפורים מתוכו תורגמו לשתי אנתולוגיות רוסיות שונות. הסיפור "האדישה והרגוע" עלה בתיאטרון הבימה כחלק מההצגה "זוגיות".
מאחורה כתוב:
ארבעה עשר סיפורים קצרים ואחד ארוך. ספר מטריד, מצחיק, מריר, חסר רחמים, מרגש, מקורי, גס, מרומם, כיפי, נואש, סקסי, דק אבחנה, אפרורי, מגוון, מייאש, מרענן, מותח, ניסיוני, אמפתי, מהמם, מגעיל, מסקרן, שנון, סוטה, חריף, עצוב, אופטימי - ספר על החיים, ועל המוות. (זה לא באמת מה שכתוב מאחורה - זו גרסה מוקדמת של הטקסט שאני יותר אוהב ממה שיצא בסוף).
בביקורות כתוב:
"יופי של ספר. ממש נהניתי. סיפורים קצרים, ישראליים כל כך, שכיף להזדהות איתם... גברון כותב עלינו, הישראלים בשנות העשרים והשלושים לחייהם, בלי לזייף, בלי ליפייף, ועם הרבה אנושיות... כל האסוציאציות של הלשון ישראליות, הדימויים ישראליים, וכמה שוטפת הקריאה בסיפורים. אפילו קטעי הזיונים בסיפורים, שאחד מהם הוא פורנוגרפיה ממש משובחת, לא גורמים לך להסמיק ולהגיד איחס, ספרות זולה... גברון יודע להחזיק סיפור... אחלה ספר." ynet >>>
"גברון לוקח את כל המאפיינים של דור האיקס, כמו תלישות, סקס, מסעות לקצה העולם, סמים, ובירות ללא הגבלה, ומצליח להשתמש בהם כמנוף רגשי. הסיפורים של גברון הם מצחיקים, עצובים ובעיקר מרגשים... "מין בבית העלמין" הוא ספר מקסים, כי הוא לא לוקח את עצמו יותר מדי ברצינות, וכי את הציניות הלוחמנית של פעם הוא הופך להתבוננות מרותקת אבל מלאה אמפתיה על עכשיו." העיר
"גברון כותב ספרות איכותית ביותר. האיכות הזאת היא תוצאה של שילוב בין גורמים רבים, וביניהם יכולתו לעולל עלילות והטון שלו... סיפוריו של גברון נקראים בנשימה עצורה. הם גדושים מתחים מיניים וחברתיים המצפים להתפרק, חידות הדורשות פענוח, ואמת דחוסה המבקשת להתפוגג... הוא כמעט לא מזייף, גם לא כשהוא מתאר סצינות של אלימות וסצנות מין פרועות, גם לא כשהוא מרשה לעצמו, לעיתים נדירות, להיות פיוטי... סוף-סוף אפשר להתענג על סיפורת עברית חדשנית." ידיעות אחרונות
"גורם לך לצחוק כל הדרך ואז להישאר עם בכי גדול, מטריד, תקוע לך מעל הסרעפת." הארץ ספרים
אפשר לקרוא שלושה סיפורים מהספר כאן.
אפשר לקנות אותו כאן.
|
|
|
|
|
