מאחורה כתוב:
אוכל בעמידה של הסופר אסף גברון כורך יחדיו את כל טוריו מהמדור השבועי בעל אותו השם, שהתפרסם במקומון הירושלמי המנוח "כל העיר" בשנים 1995-1997. ברקע לביקורות האוכל המהיר המושחזות והמשעשעות, נוכחים-נפקדים תהליך השלום המשתנק, רצח רבין, תקופת הפיגועים והשינויים האורבניים שהחלו לעבור על ירושלים וסביבתה בשנותיו של אהוד אולמרט כראש עיר. "אוכל בעמידה לא מדבר על כל הדברים האלה", כותב גברון בהקדמה לספר. "הוא מדבר על אוכל בעמידה. רצח רבין אפילו לא מוזכר במדורים שאחרי ה-4 בנובמבר 1995. לפעמים אנחנו שוכחים שהמשכנו לחיות, שהמשכנו לאכול פלאפל. התקופה מפעפעת בין השורות והמילים, נוזלת עם הטחינה, מספרת את עצמה מסביב לרוטב של הפיצה. כי יחד, אלה טקסטים שלוחשים ירושלים, אמצע שנות התשעים, ומשהו פה מתחיל לקרוס".
אסף גברון פרסם חמישה ספרים, ביניהם "הידרומניה" ו"מובינג". ספריו תורגמו לשפות רבות, היו לרבי-מכר, וזכו לאהדת הביקורת. גברון הוא גם הזמר של הפה והטלפיים, הרכב הפופ שהוציא ארבעה אלבומים.
בפנים כתוב (אחד לדוגמא): פלאפל בשירות עצמי, 15.9.95
יש, ותמיד יהיו, הרבה לכלוכים על שנות השמונים. בתור חבר בדור שהיה בגיל המתאים כדי לגדול על המוזיקה, הקולנוע ובכלל התרבות ואורח החיים של האייטיז, מובן שאני רואה בחומרה את הלכלוכים הנ"ל ומגן על העשור שעבר בכל הזדמנות. אבל היתה תופעה אחת בשנים המוקדמות של העשור ההוא, שתמיד הוקעתי ותמיד אוקיע - מדובר בתופעת פלאפל בשירות עצמי.
למי ששכח, לכל אורך קינג ג'ורג' היו מפוזרות פלאפליות שלא היו סתם דוכנים, אלא עשרות קערות סלטים מכל המינים ובכל הצבעים, שמאחוריהן ישב המוכר וחילק פיתות ריקות ללקוחות. התמונות העצובות מסרבות להימחק מזכרוני: נערים שמנמנים ומסורבלים מפוצצים את הפיתה שלהם בכל הסלטים ובעשרות כדורים בלי להצליח לתת ביס אחר כך, תכמנים בגיל העמידה אוכלים מתוך הפיתה וממלאים אותה מחדש, ילדות מסתבכות עם המלקחיים ומסתפקות בשלושה כדורים ושתי פיסות חמוצים, וכן הלאה.
כבר אז ידעתי שבעל פלאפלייה שמפקיר את הסחורה שלו בידי הציבור הוא אדם שלא מכבד את המקצוע שלו ואת עצמו. בפלאפל מוכרים מנה, והכנה מקצועית של המנה היא חלק לא פחות חשוב מאיכות מרכיביה בנפרד, אם לא יותר. מי שטוען שזה אתגר לאדם מהרחוב להכין מנה טובה פשוט מזלזל במאכל ובעשרות האנשים ההגונים והמסורים שמכינים אותו כמו שצריך. זה כמו שתיכנס למסעדה וישלחו אותך למטבח לבשל, או שתלך לראות את בית"ר בטדי וישלחו אותך לדשא לשחק. מההתחלה העניין הזה לא נראה רציני, ואכן, תוך זמן קצר נעלם מרחובות העיר הפלאפל בשירות עצמי, ולדעתי נעלם באופן סופי עם סגירתה של התחנה המרכזית הישנה בתל-אביב, משם הגיע במקור ולשם חזר אחרי כשלונו.
אלא שהוא לא נעלם באופן סופי לחלוטין, מסתבר, וכל ההקדמה הארוכה הזאת על הפלאפל הליברלי של שנות השמונים מביאה אותנו לנושא הביקורת השבוע, סטייקיית היובל. המסעדה הזו התפרסמה בזמנו בכל הארץ בזכות הפרשות מסוימות שהחזירו כמה מפועליה הפחות אדיבים לתוך החומוס, אך הצליחה לשרוד את המכה ההיא איכשהו ולהמשיך לחלוש על המרכז המסחרי של קריית-היובל. ההצלחה הזו מפליאה במיוחד, כי הם עושים את זה למרות שהם עדיין תקועים בימי הביניים של הפלאפל: כשביקשתי מנה קיבלתי פיתה עם חמישה כדורים עלובים ונאמר לי למלא את הסלטים בעצמי. הקערה של הטחינה היתה ריקה, הסלט היה מלא מים, המלפפונים החמוצים מקופסה, אבל כמו שכבר הבנתם, זו בכלל לא הנקודה. זאת היתה אחת המנות החלשות שאכלתי השנה. שורה תחתונה: לעולם אל תקנה פלאפל ממי שנותן לך להכין את המנה לבד. סטייקיית היובל, אורוגוואי 6, מרכז מסחרי קריית-היובל.
בביקורות כתוב:
"הרעיון המקורי לכתוב על אוכל בעמידה, ההימנעות מכל היסחפות אחרי אוכל פלצני ויומרני, ההומור הטוב ומעל הכל העברית החיה, השוטפת, החדשנית בז'אנר הזה, הופכים את הקריאה בספר להנאה צרופה." חיים ברעם, הארץ ספרים>>>
"גברון מנפק טור אחרי טור שהוא חומצי, מצחיק, מושחז ופוקח עיניים… מסתבר שהרבה לפני שמורגן ספרלוק אכל בגדול במקדונלדס, והרבה לפני שאריק שלוסר התחקה על שורשי אומת המזון המהיר, גברון חירף את נפשו ואת קיבתו כדי לשרוד את הצרבת… אלא שבניגוד למקומות עצמם, ולאוכל שהם מציעים, הטורים כתובים נהדר."
בלוג הרחק מהמון מתהולל>>>
"הדוגמאות לעיל לא רק מדגימות את ההבנה העמוקה של גברון בטבע האדם בכלל ובאוכל מהיר בפרט, אלא מוכיחות מעל הכל, למי שעדיין זקוק לזה, שגברון כותב נהדר. 'אוכל בעמידה' יכול לשמש כמדריך למבקרים באשר הם. הספר משלב בצורה נהדרת בין כתיבה אישית מושחזת לביקורת עניינית המונחית על ידי עקרונות ברזל שהוא אינו סר מהם". עכבר העיר>>>
לקנות:
הכי משתלם - 39 ש"ח בלבד! - באתר של אוגנדה >>>
או בחנויות הבאות תמורת 50 ש"ח:
רשת צומת ספרים בכל הארץ (אם אין בסניף כלשהו, אפשר להזמין). ירושלים: אוגנדה, רח' אריסטובולוס; ירדן, רח' יפו; האוזן השלישית, רח' עמק רפאים; תמיר ספרים, רח' עמק רפאים. תל-אביב: האוזן השלישית, רח' קינג ג'ורג'; קומיקס וירקות, רח' קינג ג'ורג'; סיפור פשוט, נווה צדק.
