|
|
 |
|
500 גרם
מצבים, תמונות, קטעים. לא מנה עיקרית, אפילו לא ממתק - 500 גרם הם פיצוחים. מעורבים.
הפרוייקט הוא שיתוף פעולה עם המעצב רענן אליזוב (שעיצב את העטיפות ל"מובינג", "מין בבית העלמין" ו"אוטוטו"), שאיוריו מלווים ומאירים את כל הקטעים, ועם מדור התרבות של וואלה! שסיפק לפרוייקט אכסניה נעימה.
חמישים ושניים הקטעים הופיעו בוואלה! מדי יום חמישי במהלך שנת 2005.
אפשר לקרוא את כל הקטעים כאן.
הסיפור הבא מופיע גם בספר חדשות מהעולם התחתון של האמן בוקי גרינברג.
500 גרם
הוא קנה 500 גרם גרעינים שחורים בפיצוצייה בקצה הדרומי של שדרות רוטשילד, ליד פינת אלנבי, ועשה את דרכו צפונה על השדרה, מפצח בפיזור דעת. היא קנתה קופסה של 500 גרם טחינה במכולת ברחוב מרמורק, קרוב לקצה הצפוני של שדרות רוטשילד, ואז עלתה על השדרה בכיוון דרום.
השדרה היתה מלאה בפסלים של שוורים בשלל צבעים, תנוחות ותוספות, אך בעודם הולכים בגשם זה לקראת זו וזו לקראת זה, הוא מפצח והיא נושאת טחינה בשקית ורודה, הם כמעט ולא הבחינו בשוורים מפני שמוחם היה מלא בפנטזיות מיניות.
הוא הביט בנשים שעברו מולו ודמיין איך יהיה סקס איתן. אימא עדינה שעזרה לבנה לטפס על גב שור נראתה לו נמרה אמיתית במיטה, מאלה שצועקות בקול ושורטות ומבקשות עוד. חיילת בעלת שיער שחור ארוך ונזם באף נראתה לו כמו מישהי שאוהבת למצוץ יותר מכל דבר אחר. בקשר לשלישית הוא היה משוכנע שהיא שקטה, כמעט דוממת במהלך האקט, אבל האורגזמות שלה מאוד חזקות ומאוד רטובות, והכּוס שלה מגולח.
היא הביטה בגברים ודמיינה את הסקס איתם. לעורך הדין הממהר והחנון בוודאי יש זין ענק והוא אוהב לתקוע אותו בתחת. המחומצן הצעיר בטח נוהם כמו גורילה כשהוא גומר, ומכווץ בכוח את שרירי העכוז הנהדר שלו. והאבא הקרח עם הזיפים הג'ינג'יים שהולך יד ביד עם בתו הקטנה הוא קינקי שצובט פטמות ואוהב לעשות את זה במקומות ציבוריים עם זרות מוחלטות, אבל גומר אחרי שתי שניות ובורח.
הם פסעו זה לקראת זו בשדרה, שקועים בפנטזיות, מתגרים, מתנפחים, נרטבים, עד שבאזור פינת נחמני הם נעצרו זו מול זה. הוא הביט בה והיא הביטה בו במשך כמה שניות. הוא פיצח גרעין ורקק את הקליפה והיא העבירה את השקית מיד ליד. לבסוף פנו שניהם למעבר החציה המערבי, אך אולי בגלל הגשם הוא לא שם לב, התחלק בבוץ, נפל על הכביש ומונית דרסה לו את הראש.
זה זרק אותה למקרה מילדותה. ביום גשום מאוד אביה עצר בשולי כביש מהיר בגלל שהיא בכתה במושב האחורי. נהג שנסע על השוליים כדי לעקוף פקק התנגש במכוניתם בעוצמה. עכשיו, בשדרות רוטשילד, היא התיישבה על הבוץ ודמעותיה התערבבו בגשם.
בדו"ח הניתוח לאחר המוות כתב הפתולוג שמעוצמת המהלומה נחצה המוח של הבחור בדיוק לשניים. משקל כל אחד מהחצאים היה 500 גרם.
היא נלקחה לחדר מיון ומשם נשלחה לטיפול פסיכולוגי. במהלך הטיפול התוודתה בפני הפסיכולוג על הזיותיה המיניות החזקות והודתה שאפילו שם, בטיפול, דמיינה יחסי מין איתו, הפסיכולוג. היא אמרה שהוא נראה לה הטיפוס שבועל בעוצמה מאחור ופורץ בצחוק לאחר הגמירה.
הם נישאו כעבור שנה. במהלך תשע השנים הבאות נולדו להם שלושה ילדים מוצלחים והם ניהלו חיי משפחה מספקים וטובים. הדבר היחיד שהפסיכולוג לא ידע מעולם הוא שהבן האמצעי לא היה באמת שלו: הוא נוצר בעקבות ביקור שלה בסופרמרקט. בשורה של חבילות הפסטה (שכולם יודעים מה משקלן) היא נעצרה מול גבר שחרחר שדמה דמיון מפתיע למפצח הגרעינים שהלך מולה בשדרות רוטשילד כמה שנים לפני כן. היא דמיינה אותו בועל אותה בעמידה בדירה קטנה ברחוב סמוך, וכעבור כעשרים דקות זה בדיוק מה שקרה.
אך כאמור, היא לא נתנה לסיפור הזה להעיב על ההרמוניה ההמשפחתית. כך או כך, תירצה לעצמה, בעלה הפסיכולוג נהנה בכל אחד משלושת ההריונות שלה משדיה הגדולים, שמשקלם במהלך כל הריון עלה ב-500 גרם. הוא לא באמת יכול להתלונן.
|
|
|
|
|
